|
|
בסוף הפרק הקודם ראינו כיצד , באופן עמוק , התהוותה של ההלכה במשך הדורות מתנקזת אל תוך הזירה של יכולתו של היהודי הבודד לקיים מצווה זו או אחרת . שם , במקום שבו הוא נמצא , מתרחש האירוע המרכזי של המערכת ההלכתית : קיום ( או אי – קיום ) של המצווה על ידי היחיד התורם בלאו הכי לבניינה של ההלכה . ובכן , מהו טיבו של רגע זה ? בשאלה זו אנו עוסקים בפרק זה , תוך ניסיון לקשור קצוות חוט מגוונים מהפרקים הקודמים . בחלקו הראשון של הפרק נביט בדרך שבה רגע קיום המצווה של היחיד משתלב במבנה של שיטת ה " כוכב " , עיסוק שיגרור בעקבותיו העמקה של הדיון על אודות ההקבלה בין המצווה לבין התפילה . חלקו השני של הפרק יתמקד בטיבו של רגע קיום המצווה .
To the book |
|
|