|
|
מכאן – מרגע זה שבו נסדקת דבריוּתו של העולם באמצעות הקריאה בשם הפרטי , ניצבים זה מול זה , זה בזיקה לזה , האל והאדם , כאשר האדם כולו פתיחות , הקשבה וציפייה . במעמד זה האדם הוא ' ללא תוכן , ללא מהות , מוכנות טהורה , ציות טהור , כולו אוזן ' . רוזנצווייג ממשיך ומתאר כיצד נוצק תוכן אל תוך חלל קיומי זה הנפער באדם עם הפיכתו לנפש : אל תוך הקשבה צייתנית ( gehorsame H ö ren ) זו נופלת כתוכן ראשון המצווה . ההזמנה להקשיב , הקריאה בשם הפרטי והחותם של הפה האלוהי המדבר – כל זה הוא רק בבחינת הקדמה , קול מבשר לכל מצווה , אשר נהגית בפירוט שלם רק לפני אותה מצווה יחידה ( , ( vor dem einen Gebot שהיא איננה הגבוהה ביותר אלא באמת הבלעדית , המובן והמהות של כל המצוות , אשר עשויות לבוא מפיו של האל . מהי מצוות כל המצוֹות הזו ? אליבא דרוזנצווייג , מצוות כל המצוֹות , המצווה אשר עומדת בבסיס כל מצווה אלוהית , היא המצווה לאהוב את האל , בבחינת ' ואהבת את ה ' אלהיך בּכל לבבך וּבכל נפשך וּבכל מאדך ' ( דברים ו , ה ) . ה ' יכול לעשות את הבלתי – אפשרי ולצוות אהבה , שכן ה ' אוהב את האדם . כאשר מצווה זו יוצאת מפיו של האל האוה...
To the book |
|
|