חיה שחם קרון, מסע ומרחב לימינלי על סמל אוניברסלי ותהליכי חניכה ביצירות לאה גולדברג

על רכבות , חניכה ולימינליות – פתיחה לאה גולדברג היא ׳משוררת נוסעת [ ... ] הרואה את העולם כמו מבעד לחלון הרכבת׳ , כותבת רות קרטון בלום ( 34 : 2000 ) ואכן , הדוברת הגולדברגית מעידה על עצמה , כי היא רואה עצמה ׳על מדרכות ערים׳ ו׳בחלונות מסע׳ , 1973 ) א : , ( 82 כלומר , צופה מבעד לחלונות רכבת . ואמנם , סיטואציית המסע חוזרת ונשנית ביצירתה של לאה גולדברג על מגוון סוגותיה : הן בשירתה , הן ביצירות הפרוזה הקצרות וברומנים שלה והן ביצירותיה המיועדות לילדים . את מסעותיהם עורכים גיבורי יצירותיה באמצעים שונים ; אך ללא ספק אחד הבולטים והמרכזיים בהם , החוזר ומופיע בצמתים חשובים ביצירת לאה גולדברג , הוא המסע ברכבת . ׳פעולת התנועה במרחב – כותבת חנה נווה – היא הבסיס המינימלי לכל מסע , אך אין בה די אם לא יתוסף לה ערך של שינוי משמעותי בחיי הנוסע׳ . ואכן , במרחבי התרבות , ובהדגשה – בתרבות המערבית , נתפס המסע כסמל 1 בשיר ׳לשקוע ולשוט בחרוזים האלה׳ [ ללא כותרת , , [ 1934 אשר הוקדש לאברהם שלונסקי עם הופעת ספרו אבני בֹּ הו , שהוא במידה רבה תיעוד חוויית מסעו לאחדות מבירות אירופה . 2 המילה ׳מסע׳ מופיעה לעתים קרובו...  To the book