אריאל זינדר עֲניּים על פתַח – זמן ומרחב בבקשות סליחה פייטניות

חלק ניכר מתפילות הבקשה העבריות עוסקות בבקשת סליחה ומחילה מאת האל . במקרא מופיע מספר רב של בקשות כאלה , מתפילתו של משה אחרי חטא העגל ( שמ׳ לב , ל - לב ) ועד הקריאה הנרגשת המיוחסת לדוד המלך בתהלים נא ׳חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי׳ . גם בספרות הבתר מקראית לסוגיה מצויות תפילות רבות המלמדות עד כמה הן מילאו תפקיד חשוב בחיי הקהילה העברית על כל פלגיה וכיתותיה . על מרכזיותה של בקשת המחילה מעיד גם הפיוט העברי הקדום . חלק מפסקאות הפיוט הקדומות ביותר הידועות לנו מתמקדות בבקשת סליחה , וידוי על חטא ותחנונים לרחמי ה׳ . אלא שבעוד חקר תפילות הסליחה בקורפוס המקראי והבתר מקראי הוא שדה פורה ופעיל , חקר הסליחה הפייטנית כסוג ספרותי וכגילום של עמדות דתיות ואידאולוגיות הינו מצומצם למדיי . אמנם חומר פייטני רב טרם זכה לפרסום מוסמך , והמלאכה * מאמר זה נכתב במסגרת עבודת הדוקטורט שלי באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ׳ שולמית אליצור . אני אסיר תודה לפרופ׳ אליצור על הדרכתה , על עצתה הטובה ועל עזרתה בתחומים רבים הנוגעים למאמר זה . תודה שלוחה גם לדינה ברדיצ׳בסקי מהחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית , לד " ר אבי ...  To the book