גלי מנור ״גם אני עוד רוצה לבכות״: אהוד מנור – שירים כביוגרפיה

האחרונות של השיר הן הבטחה לקרוא לבן , שעדיין לא נולד לו , יהודה , על שם אחיו . פה אנו רואים את ההתמזגות המוחלטת של הדובר בפזמון עם הביוגרפיה של מנור – ההבטחה שבפזמון היא מחייבת , ואמנם , חמש שנים מאוחר יותר , מנור קורא לבנו יהודה . באותה השנה שמעו המשוררת הילית ישורון ובמאי הקולנוע ז׳אק קטמור את ״אחי הצעיר יהודה״ ברדיו , וזיהו בו קול אישי חדש ולא מליצי הדרוש לתרגום המחזמר האנטי מלחמתי ״שיער״ , שאותו חשבו אז ידידים שלהם , בעלי הזכויות על המחזמר , להביא לארץ . ב 1969 פנה למנור אורגד ורדימון , המפיק הישראלי , והמציע לו לתרגם את המחזה , העתיד לשנות את חייו ואת כתיבתו . משך למעלה משנה הייתי שקוע ב״שיער״ . נפשי נקשרה בעבותות של כאב ואהבה במחזמר המופלא והמיוחד הזה – מחזמר מהפכני באמת , תמים ופראי , ששוקד להפוך כל סלע מחלוקת חברתי ופוליטי ( מלחמה , גזענות , עוני , סמים , אהבה חופשית , הומוסקסואליות , פורנוגרפיה ) , אך בגיבוריו אין אף שמץ של שנאה או רשע .... המסר ממשיך להיות אקטואלי . גם ( במיוחד ?) אצלנו . הדמות המרכזית במחזמר היא קלוד , מורד ארוך שיער הנלחם בממסד ... הדילמה המרכזית של קלוד ה...  To the book