נחומי הרציון דורות ותמורות בזמר העברי שנת תרפ״ז (1927) – ציר של מפנה

תרפ״ז – 1927 היא שנת מפנה ותמורות בזמר העברי הפופולרי בארץ ישראל , והמלחינים שהם , בעצם , היוצרים העיקריים , מבטאים ביצירותיהם שינויי מגמות וחידושי סגנון . תהליך זה התהווה כש״הדור הישן״ , מלחיני העלייה השנייה ומקצת מלחיני העלייה השלישית נפטרו או שחדלו ליצור ; ולפי הכלל הידוע , ריק אינו נותר בריקו אלא מתמלא בחדש . מלחינים צעירים הביאו רוח חדשה , כיוון חדש ומגמות חדשות למוסיקה העממית והזמר הארץ ישראלי לתחומיו . מאמר זה מבקש לתאר את השינוי שחל בזמר העברי למן שנת . 1927 עד לאותה השנה כמעט כל מלחיני ארץ ישראל באו מאירופה בעלייה השנייה והשלישית , ובאמתחותיהם מטעני השכלה מוסיקלית קלאסית מערבית מסורתית , והלחנותיהם , כמעט תמיד , מעידות על מוצאם האירופי , ממזרחה או ממערבה – איש איש ומוצאו ; זאת ועוד – הם הביאו לארץ את הסגנון המוסיקלי העממי של ארצות מוצאם , יצרו ברוח זו והחדירו את סממניו לזמר העברי , ולעתים קרובות צירפו לאלה גם את נדבכי הסגנון היהודי העממי , ששלט בחינוך בבית , בקהילה ובסביבה התרבותית . למן 1927 ניכר שינוי בקרב המלחינים , רובם ממזרח אירופה . הם התערו בארץ החדשה , וכאילו נדברו בי...  To the book