פרק שביעי אלימות

המנהל נזעק לברר אתי , בעקבות הדברים , מהי התחושה של הילד שהנוהל מופנה כלפיו . השבתי לו שלהבנתי הוא מגלה רגשות מעורבים – נהנה מתשומת הלב ועם זאת חש נבוך ולעתים אף מושפל במידת מה . עבודות שירות : שני תלמידים עורמים כיסאות על עגלת משא ומסדרים אותם לקראת אירוע באולם הספורט . אני : " אתם שייכים לצוות הטכני ? " – התלמידים : " הלוואי ; אנחנו עושים עבודות שירות אצל אב הבית " . אב הבית : " המורים שולחים אליי תלמידים שעשו דברים חריגים , ואני מעסיק אותם בעבודות שונות – סחיבה , ארגון , ניקוי וסידור . אני נותן להם יחס : אם יש עבודות מסוימות שהם מתביישים לעשות בפני החברים או בפני הבנות , אני מתחשב בהם . אני דואג להעסיק אותם וגם מוודא שלא יצחקו עליי . במקום השעיה מחוץ לבית הספר , שם אין להם מה לעשות , הם עובדים כאן ועושים משהו מועיל . כאשר מישהו שובר משהו , כמו פלורסנט , ונשלח על ידי המורים כדי לשלם את הנזק , אני מעדיף שלא להתעסק בכספים ודורש ממנו במקום זה שעת עבודה . בדרך כלל הוא מעדיף לעשות זאת , וכך גם נמנע דיווח להורים " . התלמידים " עובדי השירות " מהלכים חפויי ראש ; נמנעים מהחלפת מילים עם תלמידי...  To the book