ארבע שנים מהכרזת האיחוד , במאי , 1994 פרצה מלחמת האזרחים התימנית , שבה התעמת משטרו של צאלח עם מי שהיו בעיניו " הכוחות המתנגדים ללגיטימציה ולאיחוד " , כלומר כוחות הדרום שביקשו להיבדל מהמדינה המאוחדת . בשלביה הראשונים של המלחמה הכריז מנהיג " המפלגה הסוציאליסטית " , עלי סאלם אל - ביד , על פרישה מהאיחוד , ובו בזמן ביקש את הכרת העולם בעצמאות המדינה הדרומית שהתיימר לכונן – " הרפובליקה התימנית הדמוקרטית " ( ג ' מהרית אל - ימן אל - דמקראטיה ) . חידר אל - עטאס ( נשיא דרום - תימן לשעבר ) מונה לראש ממשלה , ובד בבד הוכרז על הקמתה של " מועצת ההצלה הלאומית " – פרלמנט שהיה אמור להעניק ייצוג לכל מגזרי האוכלוסייה , ובהם המגזר הדתי . הכרזת העצמאות של הדרום שיחקה לידיו של עלי עבדאללה צאלח . לשיטתו , לא היה זה עוד פרק במאבק בין " הדרום " ל " צפון " , אלא מאבק של העם התימני בחבורת בדלנים , " בוגדים " בלשונו של צאלח , החותרים לפיצולה ולקריעתה של תימן . כוחותיו של צאלח העמיקו חדירתם למחוזות הדרום והביסו את צבאותיו . ב - 7 ביולי , משהושלמה השתלטות כוחות הצפון על עדן וחדרמות , הגיעה המלחמה לקצה . המלחמה נמשכה ...
To the book