מבנה הספר

עוסק בשנותיה האחרונות של האמאמות בתימן שתחת שרביט הנהגתו של האמאם האחרון , אחמד בן יחיא . הדגש בפרק זה הוא על חדירתן של אידאות חדשות בדמות הלאומיות הערבית ותנועת הרפורמה . לצד ההתמודדות עם התסיסה שיצרו אלה , נאלצה האמאמות להתמודד עם התבססות נוכחותם של הבריטים בדרומה ובדרום - מזרחה של הארץ , אזור שנתפס בעיני האמאם כשטח אינטגרלי של תחום שלטונו . תימן נקלעה למבוכי המאבק בין מסורת למודרניזציה , ובסיומה של תקופה רצופת זעזועים קרס המשטר האמאמי מול מחוללי מהפכת ספטמבר . 1962 הפרק הרביעי , עידן המהפכות , מתמקד בשנות ה - 60 ובדינאמיקה המהפכנית ששטפה את הארץ . חצי האי ערב זרוע במשטרי מונרכיה מכל עבריו , באופן שרבים גרסו כי הישרדותן של מונרכיות בחלקו זה של העולם הערבי ראוי שתהיה מיוחסת לתכונות המייחדות אותו משאר חלקיו של המזרח התיכון . שבטיות , אסלאם שמרני וגורמים אחרים הועלו כהסבר להישרדותן של מונרכיות במרחב זה . תימן – שבטית , אסלאמית ושמרנית לא פחות משכנותיה – יצאה מכלל זה , ובמהלך שנות ה - 60 נמחו עקבותיה של האמאמות הזידית , שפינתה מקומה למשטרי המהפכה . דגל האחדות הערבית שהניף גמאל עבד אל - נ...  To the book