גילוי עריות בהיבט מגדרי

ג ' וליה קריסטבה מצביעה על הכוח היצירתי הטמון באיווי לעריות , שמייצגים את התפר שבין העולם הסמיוטי לעולם הסימבולי . הסובלימציה של גילוי העריות מסמנת את " היכולת לסימבוליות עצמה " , לשפה , לדיבור ולכתיבה , הנובעים מהעימות עם הנשי ומהמפגש עם האימהי . לדבריה , יחסי העריות מסמלים איכות סמיוטית ( " כורה " ) שנדחית עם הופעת " חוק האב " , ושבה וחותרת תחתיו . במציאות הסוציולוגית והמגדרית בולט חוסר איזון הנובע מניצול מערך העריות ככלי של דיכוי מגדרי . לטענת מבקרות פמיניסטיות , כגון קתרין מקינון העוסקת בהיבטים משפטיים או אסתר פוקס הדנה בהקשר המקראי , העובדה שרוב מקרי העריות מתרחשים בין אבות לבנותיהם , מעידה על כך שהאנושות אינה מוותרת על תשוקת העריות , וכי חוק האב שאמור לכונן את התרבות וסדריה , מנצל את חולשת הנשים לשם שעתוק מבנה הכוח הפטריארכלי . כפי שמאירות דורית אברמוביץ ' ותקווה פרימר קינסקי , כמו בתרבויות העתיקות , גם לתרבות המודרנית יש אינטרס לשמר יחסי עריות בין אב לבנותיו , שכן הללו משרתים מבנה אנדרוצנטרי ומחזקים את שלטון האב . נוסף על כך , הזיקה שיוצרת הדת בין דמות האל לאב , תורמת לאידיאליזצ...  To the book