הרקע לסוגיית "עבירה לשמה" – מעשה חרותא ומהפכת הכוונה

סיפור נוסף בתלמוד הבבלי עשוי לשפוך אור על המונח " עבירה לשמה " . כוונתי למעשה חרותא במסכת קידושין , שאף כי אינו עוסק בגיבורה מקראית , הוא כולל דיון מקביל בנדרים ובפער שבין המעשה , התוצאה והכוונה , לדיון שמובא בפתח סוגיית העבירה לשמה במסכת נזיר . לשם הבנת הקשרים שבין שתי הסוגיות , עלינו לשוב ולעיין ברקע של המונח " גדולה עבירה לשמה " בהקשרו הרחב במסכת נזיר והוריות . במסכת נזיר מסגרת הדיון היא נדרים והפרתם , ואילו מסכת הוריות עוסקת בפר כהן ומלך שחטאו בשוגג . 50 הלברטל , מהפכות , עמ ' . 190 51 בבלי , קידושין פא ע " ב . 52 הסוגיה במסכת הוריות י ע " ב עוסקת במלך ובנשיא שחטאו בשוגג ונדרשים לכפר ולהביא פר או שעיר חטאת ( ויקרא ד , כב ; משנה הוריות ג , ג ; ב , א ) . ר' יוחנן בן זכאי לומד מכך על גדולתם של ישראל , שאפילו מלכם ונשיאם נדרשים לכפר על חטאיהם שנעשו בשוגג , קל וחומר לעניין הדיוט שחטא . בעקבות המילה ' אשר ' בויקרא ד , כב , מכריז ריב " ז " אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו " ומדגיש את נשיאת המלך והכהן באחריות , למרות מעמדם הרם . ואף גדולתה של השגגה נלמדת כאן , שאפילו עליה , למרות הכ...  To the book