חלק א אמהות המשיח במקרא

כי אנכי ידעתי את המחשבת אשר אנכי חשב עליכם נאם ה' מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה ( ירמיהו כט , יא ) . כאשר אנו בוחנים את השושלת המלכותית במקרא , הצומחת משבטו של יהודה ומשתלשלת עד לדוד המלך , מתגלה לעינינו קשר מפתיע בין סיפוריהן של אמהות השושלת : לאה היולדת את יהודה מתוך סבך היחסים עם רחל ועם יעקב ; תמר המתחפשת לזונה ויולדת את פרץ וזרח מיהודה אבי בעליה ; רות המפתה את בועז בגורן ויולדת את עובד , סבו של דוד ; ובת שבע , היולדת את שלמה מדוד , בעקבות הפרת איסור אשת איש . נוסיף על כך את סיפורן של בנות לוט , אמהותיה הקדומות של רות , היולדות את מואב ועמון מעיבור אסור עם אביהן , ואת המדרש המאוחר מילקוט המכירי , לפיו נולד דוד מתוך קשר בעייתי בין ישי , אשתו ושפחתו . כל הסיפורים הללו מצויים על הציר שבין גילוי עריות ( בהגדרתו המקראית , כבמקרה בנות לוט ובת שבע ) לבין מעשה ניאוף וזנות ( כבסיפור תמר ) או פתיינות נשית חריגה ( כבסיפוריהן של רות , רחל ולאה , אם דוד ) . אף על פי שיש הבדלים מהותיים בין איסורי העריות לבין מעשי זנות ופיתוי , אפשר לקבוע כי כל בניה של שושלת בית דוד המקראית נולדו מזיוו...  To the book