|
|
החל מתחילת שנות ה - 90 ניכרת פעילות מוגברת בכנסת בעניינים הנוגעים לעורכי דין . זו באה לידי ביטוי , ראשית לכול , במספר הצעות החוק ( הפרטיות והממשלתיות ) שהונחו על שולחן הכנסת ושנדונו במליאה ( אף שחלקן לא הבשיל לחקיקה מלאה ); וכן במספר השאילתות והצעות לסדר בנושאים הקשורים ללשכת עורכי הדין ולעורכי דין . משך שלושת העשורים הראשונים לאחר שנחקק חוק לשכת עורכי הדין ב - , 1961 לא עסקה הכנסת בפרופסיה המשפטית באופן משמעותי . בין 1990 - 1962 הגיעו לדיון במליאת הכנסת 13 הצעות לתיקון חוק לשכת עורכי הדין , ורובן לא עסקו בענייני מהות . ההצעות כללו תיקונים בדבר הוראות מעבר מהמצב המשפטי שקדם לחוק , התאמת דרישות הפרקטיקה וההתמחות לקליטת עולים , ענייני התמחות ונושאים מבניים . במהלך הדיונים בהצעות , שלא נגעו ללב המקצוע , נשמעה מדי פעם ביקורת על לשכת עורכי הדין , במיוחד על המתח בין תפקידה החברתי - ציבורי לבין היותה בעלת מאפייני " גילדה " הדואגת לענייני חבריה . כך למשל ח " כ אבנרי ציין , שלשכת עורכי הדין " הפכה לאגודה מקצועית בלבד , הדואגת יותר לתנאים החומריים של חבריה מאשר לשליחות המקצוע " . אולם שיח זה לא ...
To the book |
|
|