ד. המאבק הפנימי – שיתוף פעולה של עורכי דין עם מסיגי גבול המקצוע

בשונה מהליכים אזרחיים בהם התוויית הנורמה המשפטית מצויה בידי בית המשפט , בהליכי משמעת ללשכת עורכי הדין שליטה רבה על עיצוב דיני המשמעת , אכיפתם ופרשנותם . הגישות האלטרואיסטיות - פונקציונליסטיות תאמרנה , שמטרת הרגולציה העצמית באמצעות הליכי משמעת היא להבטיח משטור פנימי הדוק על ידי מוסדות הפרופסיה , שרק הם - בהיותם גורמים מקצועיים מעורים - יכולים לעצב את נורמות ההתנהגות הראויות לעורכי דין , לאכוף אותן , להעניש ולהרחיק את מי שסרחו ושאינם ראויים להימנות על חבריה . הגישות הביקורתיות תדגשנה את רצון המוסדות למנוע התערבות באוטונומיה הפרופסיונלית תוך יצירת מראית - עין של פיקוח , ואת הכוח שיש בהליכי משמעת ריכוזיים להכפיף את כל עורכי הדין לאינטרסים של קבוצה מקצועית מאוחדת . עם השינויים בהרכב האנושי של המקצוע , שתוארו בפרק השלישי , נאלצה הלשכה להתמודד עם פרגמנטציה פנימית וצמיחתן של קבוצות אינטרס שונות של עורכי דין . אין זה מפתיע שעורכי דין אשר חיפשו מקורות פרנסה גילו את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בחבירה לחברות המסחריות , והתקשרו עימן בהסדרי הפניית לקוחות . את מאבק הלשכה נגדם באמצעות הכלי המשמעתי יש להבין...  To the book