|
|
עריכת הדין הציבורית התאפיינה בדינמיות ובשינויים מהירים בדרכי פעולתה . חלק מעורכי הדין אימצו כבר מראשית הדרך גישה רפלקסיבית המשלבת עשייה חברתית וכתיבה תיאורטית וביקורתית על העיסוק . הביקורת הושמעה בעיקר מצד חוקרים מתחום מדעי החברה וכן מגישת לימודי המשפט הביקורתיים , ובהדרגה היא הופנמה על ידי עורכי הדין האקטיביסטים , שניסו להתמודד עם התובנות שהועלו על ידי המבקרים ולתת להן מענה . הביקורת הראשונית כוונה כנגד הגישה המתרכזת בהתדיינות המשפטית המערכתית בפני בתי משפט גבוהים ( impact litigation / legal reform ) שמטרתה שינוי נורמה ‘ מלמעלה ' , ואשר עמדה בלב העשייה של עורכי דין ציבוריים בייצגם קבוצות מיעוט . הבחירה בהתדיינות עקרונית אינה מפתיעה , כיוון שאסטרטגיה זו נבחרת כאשר המערך הפוליטי כושל , וכאשר המדינה פוגעת , בשם הרוב , בזכויות המיעוט או החלש . הוא הדין כאשר כוחות כלכליים חזקים מונעים שמירה על זכויות צרכנים , כאשר מפעלים עתירי כוח כלכלי פוגעים בסביבה ובקהילות חלשות , או כשמעסיקים פוגעים בזכויות עובדים . בכל המצבים הללו הפנייה להתדיינות משפטית מובנת וצפויה . מכיוון שאנו עוסקים בהכרה בזכויות...
To the book |
|
|