ו. מעבר לרגולציה רב מערכתית

מזה שני עשורים הפרופסיה המשפטית על כל תתי קבוצותיה - שופטים , עורכי דין , מורים וחוקרים באקדמיה המשפטית - אינה מתנהלת עוד כקבוצה מונוליתית אל מול המדינה והמערכת הפוליטית . החיבור המסורתי בין השופטים לעורכי הדין הומר בחבירה תלוית הקשר ומשתנה בהתאם לנסיבות . לא עוד שני מוסדות המגנים זה על עצמאותו של זה , ובנויים על קשרים חברתיים ומוסדיים איתנים , אלא מערך יחסים מורכב , לא עקבי ובלתי יציב , הפועל תחת השפעתם הגוברת של כוחות שוקיים מקומיים וגלובליים . לשינוי המוסדי נלווה גם ממד אישי . בתחילת שנות ה - 90 של המאה ה - 20 נבחר לראשות לשכת עורכי הדין עורך דין דרור חטר - ישי , שנקט עמדה שונה מראשי לשכה שקדמו לו , שברגיל עסקו בענייני הלשכה . עורך דין חטר - ישי היה דמות שנויה במחלוקת , וזלצברגר מצביע על כך במאמרו . הוא בחר להתבטא ולנקוט עמדות בעניינים ציבוריים גם מעבר לאלו שנגעו למקצוע , והתנגח בחריפות עם מי שכיהן אותה עת כנשיא בית המשפט העליון , השופט אהרון ברק . לממד האישי היה אפוא מקום , מן הסתם , בשינויים עליהם אני עומדת , אולם אין הוא חזות הכול - התופעות הללו הן תוצאה של תמורות חברתיות ופוליטי...  To the book