תגובה מקרה מבחן: ההקשר הישראלי של אל־מיסוד פרספקטיבה היסטורית ועכשווית על סגירת המוסדות לאנשים עם מוגבלות בישראל

נעמה לרנר רקע בעשורים האחרונים התחזקה גישת זכויות האדם של אנשים עם מוגבלות והוחלה בהדרגה על כל תחומי החיים . אחד מהם הוא נושא המגורים או הדיור , שבעניינו אנו עדים למאבק אינטנסיבי על זכותם של אנשים עם מוגבלות שכלית לחיות במסגרות קהילתיות נורמטיביות . על פי גישה זו , מקום מגוריו של אדם הוא הביטוי הראשון במעלה למימוש זכותו לשוויון ולכבוד , ולכן היא שמה לה למטרה להפריך את הדעה שהמוסד הוא מסגרת החיים המתאימה לאנשים עם מוגבלויות ( ראו למשל . ( Kanter 2012 מקום המגורים מבטא באופן הברור ביותר את שייכותו של אדם לקהילה על פי הנורמות התרבותיות שכל חברה קובעת לעצמה , והנורמה התקפה באשר לכלל האוכלוסייה צריכה להיות תקפה גם באשר לאנשים עם מוגבלות . אנשים עם מוגבלות צריכים אפוא להתגורר בבתים או בדירות רגילות בתוך קהילת האם שלהם , במקום שבו נולדו וגדלו , מה גם שרק מגורים במסגרת ביתית קטנה מאפשרים התייחסות פרטנית לרצונותיו ולצרכיו הייחודיים של כל יחיד ויחיד ומימוש של זכותו להשתלבות מלאה בקהילה ( מנדלר ונאון . ( 2001 בישראל תפיסה מתקדמת זו טרם הוטמעה בנוגע לכלל האנשים עם המוגבלות , והיא מיושמת כמעט רק לג...  To the book