קרולין גוטמן חני ויטלסון שירה ילון חיימוביץ השנה היא , 1988 כעשור טרם חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בישראל . 33 סטודנטיות שנה ג ( אחרונה ) לריפוי בעיסוק יושבות באולם סמינריונים גדול , גם מרבית סגל החוג לריפוי בעיסוק נוכח . זהו הסמינריון המסכם שלנו כסטודנטיות וכולנו נרגשות ... או טו טו אנחנו יוצאות מכאן מרפאות בעיסוק לכל דבר ועניין . הנושא שבחרנו חברותיי לקבוצה ואני לחקור במסגרת הסמינר הוא " שילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה " , נושא חדשני בריפוי בעיסוק באותה תקופה . קראנו , חקרנו , ראיינו אנשים והצגנו את ממצאינו כנדרש לפני כל הכיתה . לקראת סיום בחרנו להעלות כבסיס לדיון את אחת השאלות שהתלבטנו בהן בעת העבודה על הסמינר : כיצד ייתכן שאנחנו לומדות ריפוי בעיסוק בבניין שאדם בכיסא גלגלים אינו יכול להיכנס אליו ? חשבנו שזו שאלה חשובה שתשמש בסיס לדיון מעניין . ואולם התשובה הנחרצת שקיבלנו מסגל המרצים - " מכיוון שמישהו בכיסא גלגלים לא יוכל להיות מרפא בעיסוק " - גדעה את הדיון בעודו באבו . אמנם הדיון האמור נגדע אז , אך מבחינתנו זו הייתה תחילתו של מסע , מסע לבירור שאלות הנוגעות למהות זהותנו המ...
To the book