אמנות הרפואה: מוגבלות והכשרתם של אנשי מקצועות הבריאות

טום שייקספיר ליסה איאזוני נורה גרוס אנשים עם מוגבלויות הם בין עשרה לעשרים אחוזים מאוכלוסיית העולם , בהתאם להגדרות שאומצו לצורך החישוב . הם עניים באופן חסר פרופורציה לשיעורם באוכלוסייה , ולאורך ההיסטוריה ידעו צורות שונות של הדרה חברתית . עלייתה של התנועה למען זכויות אנשים עם מוגבלויות , חקיקה במדינות רבות של חוקי איסור הפליה על בסיס מוגבלות וכינונה של אמנת האו " ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות ( UN Convention on the Rights of Persons with Disabilities ) - כל אלה תרמו לשינוי התפיסה בכל הקשור למוגבלות ולמגמת השיפור בסילוק המכשולים המונעים מאנשים עם מוגבלויות השתתפות בחיי היומיום . מבחינה מושגית , מה שמכונה " המודל הרפואי " , המצמצם את משמעותה של המוגבלות לחסר בפרט ועלול להעניק לגיטימציה לפטרנליזם רפואי , הוחלף בהדרגה ב " מודל החברתי " , המדגיש את החסמים ואת הדעות הקדומות שגורמים להדרתם של אנשים עם מוגבלויות . דיכוטומיה זו עלולה להיות מופרזת : אין ספק שאנשים עם מוגבלויות נתונים במצבים בריאותיים מסוימים שטיפול רפואי , שיקום ושירותים נלווים אחרים עשויים להועיל להם . העוול נגרם כאשר הג...  To the book