זה אדון בדינמיקה המורכבת הכרוכה ביצירת אנלוגיות בין זהויות חברתיות , מתוך התייחסות ספציפית ללימודי נשים , לימודים קוויריים ולימודי מוגבלות . בחלק השני אדון בפוליטיקה של נראות ושל אי נראות , בהישענות על נרטיבים אוטוביוגרפיים ותיאוריה חברתית , כדי להתחקות על דפוסים של יציאה מהארון או פאסינג ( passing ) בהקשרים חברתיים מסוימים . בחלק השלישי אמשיך את הדיון בנושאים אלו מתוך התמקדות בשתי זהויות ש " אינן נראות " : זהות לסבית פמית ( lesbian - femme ) ומוגבלות בלתי נראית . כל חלק מבקש אפוא " להפוך את המוגבלות לקוויריות " במטרה לפתח פרדיגמות חדשות של זהות , ייצוג ואינטראקציה חברתית . ישנם תיאורטיקנים של לימודי מוגבלות הסבורים שהמשותף למוגבלות ולהעדפה מינית רב מן המשותף למוגבלות ולגזע , אתניות או מגדר - קטגוריות שלעתים קרובות מוזכרות באופן אנלוגי כדי לתמוך במודל החברתי של מוגבלות . אחד הנימוקים לקשר הזה ביניהם הוא שלמרבית האנשים עם מוגבלויות , כמו למרבית הקווירים , אין בקרב בני המשפחה הקרובה אנשים דומים להם בהיבט הזה של זהותם , ופעמים רבות הגישה אל התרבות הקווירית או תרבות המוגבלות קשה עליהם ( . ...
To the book