"דינא דמלכותא" ורצון האזרחים

מכיוון שונה אנו מגיעים למסקנה דומה . ידוע הכלל המשפטי שטבע האמורא שמואל בתלמוד : " דינא דמלכותא - דינא " , כלומר הוראות המלכות תקפות ומחייבות על פי ההלכה . הוראות המלכות עשויות להינתן במגוון תחומים , והבולט שבהם הוא תחום המסים . להוראות אלה תוקף הלכתי כל עוד הן אינן סותרות בפירוש כללים הלכתיים מקובלים בתחומי האיסורים המיוחדים לעם ישראל . למשל , ההלכה מתירה ליהודי לרכוש מן המלך רכוש שהוא הפקיע מיהודי אחר , ואין על הקונה לחשוש מפני איסור גזל . אולם הוראות המלכות אינן תקפות בתחומים הלכתיים המיוחדים לחברה היהודית , דוגמת דיני נישואים וגירושים . היסוד המשפטי של כלל זה , יש בו הבדל יסודי בין רש " י לרשב " ם ( נכדו ) . רש " י מנמק זאת במקור סמכות דתי : " על הדינים נצטוו בני נח " , כלומר על 328 ר ' נפתלי צבי יהודה ברלין , העמק דבר לדברים י " ז , טו . שם כתב הנצי " ב גם , שכל זה אמור באופי המשטר , אבל לא במשפט , כיוון " שזה אסור לנו לצאת ממשפטי התורה " ; מצאנו אפוא את כל שרשרת הפוסקים שעליה כתב הראי " ה את תשובתו על סמכויות המדינה ( לעיל בתחילת הפרק ) , והחוליה האחרונה לפני הראי " ה , היה רבו ה...  To the book