בתרס " ט , עם היווסדה של " אחוזת בית " ( לימים , תל - אביב ) , הוקם " משפט השלום העברי " , כבית משפט של הציבור היהודי - הלאומי . מצד אחד , ביטא המוסד החדש את רצונם של היהודים שלא להתדיין בבתי משפט עות 'מאניים או קונסולריים , שהיו בעיניהם כ " ערכאות של גויים " . מצד אחר , היתה כאן גם רתיעה מבית הדין הרבני ביפו , שבראשו עמד הרב קוק כאב " ד , ואשר פסק בשאלות רבות שעלו לפניו , בכל ענייני היישוב , ולא רק בשאלות של דיני אישות ( שהיו מסורות לשיפוט הרבני באופן בלעדי , מאז ומתמיד ) . כבר בתחילת הדרך ( בכסלו תרס " ט ) , אנו מוצאים מחאה תקיפה של הראי "ה בשתי אגרות לזאב גלוסקין , נגד הניסיון להוציא משפט ירושה מדין תורה בגלל " ירושת הבת " , מתוך רצון להנהיג שוויון בדיני הירושה , בין בנים 148 ראו פ ' דיקשטיין , תולדות משפט השלום העברי , תל - אביב , 1964 עמ ' . 68 , 27 - 23 , 15 - 13 149 השיפוט הקונסולרי חל על חלק מהיהודים , כל אחד בהתאם למוצאו . 150 ראו רמב " ן בפירושו לשמות כ " א , א ; ורמב " ם סוף הלכות סנהדרין ; השיפוט העות 'מאני היה שנוא , ודימויו היה זר , נכרי ועויין . המנהיגות הציונית ראתה בבי...
To the book