מעתה ברור מדוע הראי " ה נלחם כל כך את מלחמתה של תורה , שבשאלות השנה השביעית , לא התיר חלילה שום דבר שהוא מלאכות של תורה כמו זריעה , וזמירה בגפן ( וכן , חליבה בשבת ) . מלאכות אלה לא התיר הראי "ה לעשות על ידי אדם מישראל , אלא על ידי נכרי , ונוסף על כל אלה טרח הראי " ה והדגיש שוב ושוב , שכל ההיתר הוא " הוראת שעה " , ובכל שביעית יש לבדקו מחדש . לפי דעתי , מתנגדי ההיתר היטיבו להבין נקודה מכרעת זו בדברי הראי " ה - הראי " ה חזר והדגיש , שהיתר המכירה של אדמת הארץ החקלאית לגוי בשביעית , כדי לאפשר עבודת שדה בשביעית בהתיישבות החדשה , איננו עוקר מצווה מפורשת מן התורה , כי שביעית בזמן הזה מדרבנן , ואילו מתנגדיו ( ובראשם הרידב " ז ) , הדגישו את הפוסקים שסבורים ( בעיקר בפרשנות דברי הרמב " ם ) , ששביעית בזמן הזה , מחויבת מן התורה , או שיש סיבה אחרת שבגללה היתר המכירה פסול מן התורה . הראי " ה חזר וטען , שגם בהתחשב בדעות אלה , הוא לא התיר מלאכות של תורה - בעיקר זריעה - אלא על ידי נכרים , והם טענו כלפיו , שבמושבות הגליל התירו גם זריעה , וסופו של ההיתר , שיהודים גם יזרעו בשביעית על פי ההיתר . ואכן כך קרה ...
To the book