התנגשות בין הרוח הלאומית לבין הנבואה המפורשת מפי ה'

נבואת הרוח הלאומית בשם ה ' , שיסודה ברוח ה ' רוח גבורה להצלת העם , ראשיתה במשה וביהושע , ואחר כך בשופטים ובאחדים מהמלכים . לבסוף , היא התנגשה עם דבר ה ' בנבואה הישירה והמוחלטת , אלא שכאן התחוללה דחייה הפוכה , צפויה יותר : נבואת הרוח הלאומית נדחתה מפני דבר ה ' המפורש , וסופה , שהפכה לנבואת שקר מובהקת - בפרט לקראת החורבנות הגדולים , שתחילתם בחורבן שומרון כנבואת הושע ועמוס . אחר כך כבר הפכה הרוח הלאומית להיות רוח נבואת השקר בפי נביאי האשליה הלאומית , האומרים " שלום יהיה לכם ... לא תבוא עליכם רעה " - עד החורבן . וכאן אולי גם פתרונה של השאלה , מדוע סירב ה ' לשמוע את תפילתו הנבואית של ירמיהו , ונעל את פיו של יחזקאל בגולה . כשרוח האומה נטמאה לגמרי על ידי נבואת השקר הלאומית , אי אפשר היה גם לתפילה הנבואית להיות נשמעת , כי המקור של רוח האומה נשחת כולו , והתפילה הנבואית נובעת מן המקור של רוח האומה . קרוב לזה כתב הראי " ה בסוף פרק ג ' של המאמר למהלך האידאות ( אורות עמ ' ק " ז ) : עוונות אבותינו הורידו כל כך את כנסת ישראל ממרום גבורתה וקדושתה , חטאת הקהל רחבה וגדלה כל כך , נתרחקה האידאה הלאומית בר...  To the book