ספר דברים כתוב בתורה מפי משה כמנהיג האומה . עיקרו של הספר בחיבור " כל ישראל " ( כלל ישראל ) עם הארץ בברית התורה - " היום הזה נהיית לעם לה ' אלהיך " ( דברים כ " ז , ט ) . בספר דברים , בדברי משה , לא נזכרת " ארץ כנען " , ו " עבר הירדן מזרחה" הוא חלק מן הארץ . הרוח הלאומית ניכרת בספר דברים בכל מקום , ונבואת משה בספר דברים היא האידאל של רוח האומה , שהיא חלק בלתי נפרד מתורת ה ' ביד משה - המקור הכפול בשיאו . ואיננו המשך למשה במובן הזה . התורה חתומה כבר , ויהושע אמור רק לשמור אותה , ולעשות כמצוותיה . בתוך הדברים המפורשים המעניקים ליהושע סמכות וכוח לפעול ולהנהיג , והבטחה מפורשת להיות ה ' עמו כאשר היה עם משה , ובתוך ביטויי " חזק ואמץ " החוזרים ונשנים , מופיעה ההגבלה החריפה : " רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי לא תסור ממנו ימין ושמאול ... " ( יהושע א ' , ז ) . הנוסחה העיקרית של דבר ה ' למשה - " וידבר ה ' אל משה לאמר " - איננה מופיעה ליהושע , אלא פעם אחת בלבד בציווי על ערי המקלט - " וידבר ה ' אל יהושע לאמר " ( שם , כ ' א ) . החריג הזה מעיד על הכלל . יהושע נחשב ממשיך למשה לא ב...
To the book