בית רביעי: תפילה לגאולת העם ולנקמה באויביו (ז, יד-יז)

יד רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם : טו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות : טז יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה : יז ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך : הבית הרביעי באפילוג ממשיך את הקו הלאומי שבנבואה שלפניו . שלא כמו בבית השני ( פס' ט י ) , שבו מעורבים יסודות אישיים ולאומיים , בבית הרביעי אין יסוד אישי . המחבר מבקש מאלוהי ישראל גאולה ארצית לעמו : שינהיגו כמו בעת יציאת מצרים , ישכין אותו לבטח בארצו ויפיל חתיתו על אויביו , שיושפלו עד עפר . גבולות הבית ברורים למדי : פתיחתו מורה עליו שהוא מזמור ולא נבואה , ואילו הבית שאחריו ( פס ' יח כ ) , עניינו גאולה רוחנית ולא ארצית ( ראו להלן במבוא לבית החמישי ) . גם מבנהו שקוף . חלקו הראשון ( פס ' יד ) הוא בקשת גאולה לעם בארצו וחלקו השני ( פס ' טז יז ) בקשה על השפלת האויבים . בין שני החלקים מפרידה אמירה נבואית , שבה האל דובר בגוף ראשון " ארא נּוּ נפלאות " . נורמה פואטית זו של שיבוץ אמירה נבואית בתוך מזמור ( שאפשרה לעורך האפילוג לשבץ נבואה באפילוג , פ...  To the book