בית ראשון: בדידות המתפלל בחברה המושחתת (ז, א-ח)

ז א אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי : ב אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם : ג על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה : ד טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם : ה אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך : ו כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו : ז ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי : ח אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי : המשורר מציג עצמו כמי שמתייסר בשל השחיתות החברתית , חיי השקר וההתדרדרות המוסרית הקשה הפושים סביבו בממסד : שרים ושופטים , ובתחומי הפרט והמשפחה . נוכח זאת המשורר חש בדידות . תוחלתו היחידה שה ' ישמענו , בכך הוא מביע את ביטחונו באל . בדידות המתפלל היא מוטיב מסורתי במזמורי קינה ותחינה אישיים בספר תהילים ( תה ' ב ; ו ; י ; יב ועוד ) ובמזמורים ובהגיגים אישיים של נביאים ( כגון יר ' יב , א ג ; טו , י , טו יח ; יז , יד יח ; כ , ז יב ; חב ' א , ב ד ) . לפיכך מקומו של מזמור זה הולם כסיום לקובץ נב...  To the book