נבואה רביעית: גאולת השבים (ה, ב-ג)

ב לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל : ג ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ : א . תיחום הנבואה הפסוקית " לכן יתנם עד עת " וגו ' ( ה , ב ) פותחת את הנבואה הרביעית בחטיבת הנבואות השנייה ( שלא כדעת רוב החוקרים אשר רואים בה המשך לנבואה הפותחת ב " ואתה בית לחם אפרתה " ; ה , א ) . לעומת זאת תיחום סוף הנבואה לפס ' ג מקובל במחקר ( כך למשל , בפירושיהם של סמית , רובינסון , ואנדרסן ופרידמן ) , אף שיש סבורים שהנבואה מסתיימת בפס ' ד ( הילרס ) , או בפס ' ה ( וויינקא פּ , מרגוליס , בן צבי ; ברין , " פרקי מיכה " , עמ ' . ( 128 מחלוקות אלה משקפות את העמימות הרבה האופפת את הנבואה . הקושי בתיחום המוצע כאן במלת הפתיחה " לכן " היוצרת רושם של המשכיות ולא של פתיחת נבואה ( היא אופיינית במיוחד לספרות הנבואה : 165 מכלל 201 היקרויותיה במקרא ) . אבל " לכן " משמשת כאן את עורך החטיבה לגישור , ניסיון ליצירת רצף הגיוני כלשהו בין רסיס הנבואה שהיה לפניו ( ה , ב ג ) שאותו ביקש לשלב בחטיבה לבין הנבואה הקודמת . לתפקיד עריכתי מעין זה של " לכן " בספרי נבואה אחרים ראו למ...  To the book