ג. זמן עריכת החטיבה

זמנן של הנבואות בחטיבה נידון במבואות לכל נבואה ונבואה . שיקולים שונים מובילים למסקנה שנבואות המסגרת ( ד , א ה ; ה , ט יב / יג ) הן ממאה ח ' לפסה " נ , מימי מיכה , ואילו הנבואות האחרות זמנן , לפי סדרן בחטיבה : לפני הצהרת כורש ( ד , ו ז ) , ימי גלות יהויכין ( ד , ח – ה , א ) , אחרי החורבן ( ה , ב ג ) וראשית ימי שיבת ציון ( ה , ד ה , ו ח ) . מכאן שהחטיבה נוצרה לא לפני ראשית ימי שיבת ציון . בחטיבה משתקפת תקופת מצוקה לעם ישראל : חלקו מפוזר בגלות וחלקו בארצו ( ראו להלן עמ ' , ( 195 – 194 אין בישראל שלטון עצמי של מלך מבית דויד , העם נתון לסכנה מידי גויים הרוצים ברעתו , העם עדיין לא נטש כליל את האלילות . הנתונים הללו אינם מספיקים כדי לקבוע במדויק את זמן עריכת החטיבה , אך די בהם כדי להצביע על ראשית תקופת שיבת ציון , כשכבר הסתמנה אפשרות לגאולה לאומית . בניסיון לדייק יותר בזמן יש לשקול את הנתון הבא : פרט לנבואה הפותחת אין בחטיבה זכר למקדש ורמז לבניינו . האם אפשר להסיק מכך שהעורך לא ראה בקימום המקדש חלק מהגאולה , והרי העמיד את חזון הר הבית בראש החטיבה ? אולם בחזון זה מדובר על הגאולה הסופית , המוחל...  To the book