נבואה שנייה: הטפה מוסרית של הנביא נדחית בבוז (ב, ו-יא)

ו אל תטפו יטיפון לא יטפו לאלה לא יסג כלמות : ז האמור בית יעקב הקצר רוח יהוה אם אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הלך : ח ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה : ט נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם : י קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ : יא לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה : כל שנכתב עד כה בפירושים שונים וכל שייאמר להלן על פרשה זו הוא מסופק , משום שהבנתה קשה ביותר . אפשר להציע פּ רפרזה לכתובים , אך ספק אם תעלה בקנה אחד עם תקינות תחבירית של הנוסח כמות שהוא . הרושם הוא שיש בנבואה מעין דושיח ( כך למשל ויליס : דושיח אמיתי או ' ספרותי ' בין הנביא למתנגדיו ) , אך לא ברור מי אומר מה ( ראו פס ' ו : " אל תטפו יטיפון לא יטפו לאלה " ) . למרות זה נראה שאין הצדקה לתיקוני נוסח שיקלו על ההבנה , בעיקר משום שנוסח המסורה זהה , פחות או יותר , למצע העברי המשתקף גם מתוך עדי הנוסח , ומהם עולה שגם המתרגמים הקדומים ראו לנגד עיניהם נבואה קשה וניסו לפענחה כמיטב הבנתם . משום כך גם אין להסתמך עליהם לשם שחזור נוסח ראשוני ...  To the book