נבואה ראשונה: גזל קרקעות ועונשו (ב, א-ה)

ב א הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם : ב וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו : ג לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא : ד ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק : ה לכן לא יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל יהוה : הנבואה אחידה בתוכן ובמאפיינים הספרותיים . סגנונה השירי מופסק רק על ידי נוסחות פרוזה מקובלות : נוסחת השליח " כה אמר ה '" ( פס ' ג ); " ביום ההוא " ( פס ' ד ) , שאינן בהכרח תוספות מאוחרות ( כדעת וולף ואחרים ) . ואין מקום לטעון ( כוולף ולסקאו ) שנוסחת השליח בפס ' ג היא תחיבה מאוחרת , שבאה להפוך קטע שבמקורו היה גזר דין רשמי של זקני העדה כנגד גוזלי קרקעות לנאום נבואי ( וולף ) . בספרות הנבואה נוסחות השליח באות לרוב בפתיחות לנבואה , באמצעיתן ובסופן , כאמצעי הדגשה או כמעבר מעניין לעניין בתוך הנבואה ( ראו י ' הופמן , " לשימושן של שתי ' נוסחאות פתיחה ' בלשון המקרא " , תרביץ מו [ תשל " ז ] , עמ ' . ( 157 – 112 גם אין בסיס לטענה...  To the book