[ד] אחריות ההנהגה והעם

התוכחה נגד השחיתות המוסרית מופנית בראש ובראשונה להנהגה ( ג , א , ט ) , לבעלי הקרקעות ( ב , א ב ) , לעשירים בכלל ( ו , יב ) ולנביאים " המתעים את עמי " ( ג , ה ) . אולם בספר מתוארת גם השחיתות הפושה בכל שכבות העם . השקר והאנרכיה היו לנורמה ( ז , ב ו ) , כל מי שיכול בוזז ושודד את החלש ממנו ( ב , ח ) והעם כולו אוטם אוזניו משמוע ביקורת על המצב בהווה , ומהתראות מפני הסכנות שבהן ( ב , ו ז , יא ) . על כן מיכה פונה לעם כולו : " להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו " ( ג , ח ) . ההשקפה שהעילית החברתית , הכלכלית והרוחנית היא האחראית להתדרדרות אינה מנקה את העם כולו מפשעיו , ועל כן גם העונש יבוא על כלל העם . תפיסה זו אינה ייחודית לספר מיכה ויש לה ביטוי גם בשאר ספרי נביאי בית ראשון שאינם מנקים את העם מאחריות , גם אם עיקר ההאשמות מופנות למנהיגות . אופיינית לספר מיכה , אף כי אינה ייחודית לו , היא ההתעלמות המוחלטת מהמלך וממילא גם מאחריותו להתנהגות העם . ספר מלכים מציג באופן שיטתי את המלכים כאחראים להתנהגות הלאומית לטוב ובעיקר לרע : הם אחראים לעבודה בבמות ולאלילות , והם אשמים בגזל ושוד . הושע מזכיר את המלכים ל...  To the book