כפי שהוזכר לעיל , בובר מעיר ב " על המעשה החינוכי " רק הערה אחת העוסקת בדיאלוג ה " הקפה " שעל המחנך לעבור עם עצמו כדי שיוכל לממש את ייעודו כמחנך . בהערה זו הוא מדגיש כי , כדי שהמחנך יוכל לממש את ייעודו , עליו " להכניס לנפשו " את " כוחות העולם שהחניך צריך אותם לשם בניית ישותו" ( בובר , . ( 259 : 2007 כאשר " כונס המחנך את הכוחות הבונים בעולם בו בעצמו" . 67 ראה דיון בעמוד 221 לעיל . ( שם ) יכול הוא לחנך עצמו להיות כלי לאותם כוחות ולסייע לחניך לבנות את עולמו . בפרק זה ברצוני לעקוב אחר המאבק האינטימי הקשה שמנהל המחנך אנדרו קרוקר - האריס עם עצמו ועם העולם סביבו , כדי שיוכל להתחבר לאותם " כוחות בונים " בתוכו ולהפוך פרטנר לדיאלוג עם עצמו ועם חניכיו . כדי להבין את המאבק האינטימי שאנדרו קרוקר - האריס מנהל עם עצמו ועם העולם סביבו , יש למקמו בתוך ההקשר הקונקרטי המיוחד שיוצר הסרט " גרסת בראונינג " לאותו מאבק . השם " גרסת בראונינג " הוא הכינוי שניתן לתרגום המחזה " אגממנון " על ידי המשורר האנגלי רוברט בראונינג . מחזה זה הוא הראשון מבין שלוש טרגדיות המרכיבות את יצירתו האלמותית של המחזאי היווני אייסכלוס...
To the book