היחס הדיאלוגי להבחנת "הראוי" בין טוב לרע – "כינורו של רוטישילד" מאת צ'כוב

אולם חזרה זו של יעקב לשנאה " ההרגלית " שלו את רוטשילד אומרת דרשני : יעקב אינו שונא את רוטשילד בשל חוסר הרגישות שהוא מגלה כלפיו , בהזמנתו סרת הטעם , אלא , למרבית הפליאה , דווקא בגלל עודף רגישותו , זו המתבטאת ב " כל דמותו השבירה והעדינה " . האם הסלידה שחש יעקב למראה רוטשילד איננה אלא דרך העקיפין שלו לבטא את הגועל העמוק שהוא חש כלפי עצמו , בשל יחסו נעדר הרגישותכלפי מארפה ?! כך או כך , הסלידה והגועל שחש יעקב כלפי רוטשילד ו / או כלפי עצמו הם העומדים בבסיס התגובה הבוטה שלו כלפי רוטשילד : " מה זה נטפלת אלי , שום בן בצל ? " גער בו יעקב , " הרף וחסל ! " ( צ ’ כוב , . ( 200 : 1963 תגובה אלימה זו של ברונזה " מציתה " גם את רוטשילד , המאיים על ברונזה ש " יעוף אצלו מעבר לגדר " . בתגובה שואג ברונזה על רוטשילד שיניח לו ואז " התנפל עליו באגרופים " ( שם ) . בקריאה ראשונה נראה שברונזה מסב את יגונו ורגשי אשמתו על חלקו במות מארפה לרגשות כעס ושנאה כלפי רוטשילד , אולם הקשבה רגישה לתיאור אותה התנפלות חושפת תמונה אחרת : רוטשילד נתחלחל ; השתופף והחל לנפנף בידיו מעל לראשו , כמתגונן מפני מכות , אחר - כך קפץ ורץ כ...  To the book