פרק שני: הדו-שיח של האתיקה הדיאלוגית עם אתיקת "הראוי" המוסרית

מבוא קצר : כפי שממחישה סצנת הסיום של " אנה קארנינה " מאת טולסטוי , הבנת הגיון ' החוק האישי ' כהגיון הטוב הבלתי - מותנה , אין בה די כשלעצמה , כדי לממש את הגיון ' החוק האישי ' . הדבר נובע מהיות אותו היגיון דיאלוגי היגיון קונקרטי - אוניברסאלי - כזה שיש לממשו " בכל פעם מחדש , תמיד מחדש ! " ( גרוסמן , . ( 157 : 1987 הצעד המשלים , ההכרחי אפוא להבנת אותו היגיון דיאלוגי , הוא המחשת הדרך שבה יכול אותו היגיון בלתי מותנה לרכך בפועל את ההיגיון " הרמוס והקשה " של אתיקת " הראוי " האוניברסאלית . כדי לעשות זאת ינהל הפרק " דיבור עם " סיפורו של צ ' כוב , " כינורו של רוטישילד " ו " דיבור עם " הסרט " הדיבר השמיני " של הבמאי הפולני קשישטוף קישלובסקי , מתוך סדרת הטלוויזיה שלו , " עשרת הדיברות " . הבחירה בשתי יצירות אלה נעשתה משום ששתיהן ממחישות בבהירות את דרך התמודדותו החומלת של ההיגיון הבלתי מותנה של ' החוק האישי' הדיאלוגי , עם שתי הבחנות היסוד השיפוטיות של הגיון " הראוי " המוסריות : הסיפור הקצר , " כינורו של רוטשילד " , עם ההבחנה בין טוב לרע והסרט " הדיבר השמיני " - עם ההבחנה בין אמת לשקר . עלילת " דיבור ...  To the book