|
|
הדיאלוג הוא יחס : המונח " דיאלוג " שבכותרת איננו מונח נרדף ל " דיבור " . המונח , הלקוח מעולמם הרוחני של מרטין בובר ושל שמואל הוגו ברגמן ( ראה : בובר , , 2007 ברגמן , ( 2007 , 1996 עניינו בהבנת הממשות של הקיום האנושי כממשות של זיקות . שום קיום אנושי ממשי , מעצם טיבו , אינו קיום " נפרד " , קיום " לחוד " . קיום " לחוד " כזה ייתכן רק בדיון תאורטי מכליל , שהינו , לפיכך , דיון בדיוני - הוא משעבד אותו קיום ממשי , יומיומי , להיגיון מופשט , המנסה להבינו במונחים מוכללים , והרי הללו זרים לו לגמרי . מהפרספקטיבה הדיאלוגית , אפילו בדידות וניכור , המבטאים המובהקים ביותר של קיום " נפרד " , קיום " לחוד " כביכול , נתפסים כזיקה דו - קוטבית : הקושי הבא לידי ביטוי בבדידות ובניכור נובע מן הקושי של האדם לפגוש את זולתו בשל הקושי שלו לפגוש את עצמו , ממש כשם שהקושי לפגוש את עצמו הוא תוצר הקושי של האדם לפגוש את זולתו . המעשה החינוכי כמגשים המלא ביותר של הזיקה הדיאלוגית : במונחי בובר , המעשה החינוכי הוא המעשה המגשים באופן המלא ביותר את הזיקה הדיאלוגית הזו , שכן , בניגוד למעשים אנושיים אחרים , הנובעים ממטרות ומאינ...
To the book |
|
|