פרק שני: שיקומה של התנועה

א . הקן והתניעה בווארשה . אומנם קריאתו של יוסף : " לאיזו שריפה נקלעתי " ביטאה את ההזדעזערת ללא שיעור שספג , את תחושת האסון הנורא הפוקד את יהדות פולין ווארשה ואת הרנשתו דאגתו הקשה לנורלו האישי , אך הוא התבבר במהרה ולא רפו ידיו , רצונו היה כחוש ומטרתו היתה ברורה : להקים את התנועה מחדש , על כל צורותיה . מלפני המלחמה , כלומר על יחידותיה החינוכיות , אירבובי הבוגרים , הכשרה ועלייה . נ בסקירה אנונימית עליו נאמר : " מרגע בראו של יוסף מווילנה לווארשה קיבלה התנועה שלנו בחזרה את צורתה שמלפני הסלתמה , והפרובינציה נקשרה בווארשה בה פועלת ההנהגה ... ערד לפני התכנסות המועצה האידיאולוגית של התנועה הוא מארגן קיבוץ הכשרה בפנךבי , למרות התנגדות ... הסיסמה שלו היא לקיים את אופי התנועה בכל מצב , כשהוא פרעל במרץ רב ליצירת תנאי קיום . אחרי חיסול פלוגת ההכשרה בפנייבי הוא פועל בצורה רחבה בירתר לייסוד קיברץ בווארשה , ערד בתקופת המועצה האידיאולוגית , שהוא היה יוזמה וגם מנהלה , היתה עמדתו תקיפה למען תיאום עבודת התנועה בכל השטחים והצורות שהיו לפני המלחמה " . כשהוא מזכיר שגם בשטח ( איזור הכיבוש ) הסובייטי נעשית פעיל...  To the book