221 מיד עם גמר מדשבות החורף הועמד יוסף לפני שתי עובדות , אחת האכילה אותר מרררות ושיבשה את תרכנירת העבודה שלו לזמן קצר והשניה קבעה את גורלו לטרוח ארוך , כאמור , הוא היה קרבן לגניבה . היתה גניבה בקיבוץ ההכשרה וגם מעילו - שזה רכש אותו כדי עמל לפני שלושה שבועות בלבד - נגנב , שוב החלה בשבילו ישיבה מאונס בקיבוץ בשל הקור החזק בחוץ . אולם במיוחד חרה לו יחס הקיבוץ , ובמכתבים ששלח גם לכליף וגם לשייקה וייבר מסר את הערותיו . הוא ביקש לא לפנות לקיבוץ על סמר מכתביו , אלא להגיב רק לאחר שהקיבוצים יפנו אליהם , ואז לתת להם מנה הגונה על ההפקרות ששררה שם , כי הוזהרו בעבר שםידרי השמירה שלהם לקויים . הוא כותב , שבקיבוצו היה תשעה חרדשים ולא פעם מתח עליו כיקררת חריפה . כאן - כ ,, למפעל " היה שלוש שנים . ולמרות התמצאותו בכל הנעשה ב ,, למפעל " לא הרציא הגה מפיר , כי זה לא קיבוצו . ,, אם כי - כמובן י חלק של תנועתנו הקיבוצית ' / הוא סבור שהמקרה שקרה אופייני לא רק למפעל " . הכול היה כאן פתוח : שומר לילה " עשה הכרל ורק לא את השמירה . רבים התריעו על כה ולשווא . ראז בא השלב הבא - הגניבה . מ ,, הפועל " - מעס , מ ,, למ...
To the book