קרולה אלטמן: זיכרונות מהקן

אני מנסה חיום להעלות את הזיכרונות מחוויות " בקן קאליש . הזמן : שנת 60 י 9961 שנה בערל מאז הצטרפתי לקן . ערב יום העצמאות הארבעים ו אמונה של מדינת ישראל , יום הזיכרון , אני בקיבוצי אילון שבגליל המערבי , קרוב מאוד לגבול הלבנוני . והימים - ימי מבצע " עינבי / עם " / באיזור נופלות קאטיושות , שומעים את ההתפוצצויות וגם את התותחים שלנו העונים , ובנוסף לוה רעש ההליקופטרים החגים מעלינו . אפשר להגיד , שהזמןלא מתאים ביותר להעלאת זיכרונות נעורים . אבל הבטחתי ואם הבטחתי , צריך לקיים . אולי גם זה אחד האיפיונים של החינוך השומרי שעוד נשאר בי , ושלפעמים למרות החיובי שבו , הוא גם מלחיץ . לא הגעתי לפגי 18 שנח למפגש שרידי הגדוד שלי " לאורי / ששמואל מעין יזם אותו . סובן , שפשוט יותר היה להעלות זיכרונות אז , ביחד עם כולם , כשהזיכרונות של האחד מעוררים את הזיכרונות של השני , ולא כאן ועכשיו , ולבד , וכשהמתרחש מסביבי מעורר דווקא זיכרונות מהמלחמות שעברנו ועל המשפחות שאי בדנו . שמואל יעץ לי גם לקרוא את החוברת שהוצאה אז , לפני 18 שנה שכה סיפרו חבריי . וכך גם עשיתי , וזה מחזיר אותי קצת לתקופה ההיא . ובכן , הצטרפתי לק...  To the book