מבוא

פרופ ' אביעזר רביצקי פתח את מאמרו “ הגות ומנהיגות במשנת הרמב “ ם “ באזכור דבריו של הסופר הצרפתי ז ' וליאן בנדה משנת , 1927 שטבע את המונח “ בגידת האינטלקטואלים “ ) . ( La Trahison des clercs רביצקי היה מודע להקשר האליטיסטי והמסתגר של אמירה זו , לאמור : ז ' וליאן בנדה הטיף לאינטלקטואלים להתרכז במושגים וברעיונות ולא לפנות אל התחום החברתי והפוליטי ; על הפילוסוף , החוקר ואיש הרוח להציע ניתוח קר , מרוחק ואובייקטיבי , שאינו נגוע באינטרסים אישיים , קבוצתיים או לאומיים . ואולם בעקבות המקורות היהודיים והמערביים הקלסיים והספרות המערבית משנות החמישים ואילך של המאה העשרים רביצקי הדגיש דווקא את המובן ההפוך : חובתו של איש הרוח להתערב בהוויה החברתית . בגידתו תהיה דווקא בהסתגרותו מהרבים . כלשונו : האינטלקטואל קרוא לשמש “ כלב שמירה “ של החברה , סובייקט ערני ופעיל . עליו לבלום ולרסן מגמות אחדות ולעודד ולהמריץ מגמות אחרות . אל לו למשכיל לערוק משדה ההתרחשות הרוגשת ולהתייחד עם עצמו ועם עמיתיו בתחומו של העיון הטהור , מעבר לזמן ולמקום . פרופ ' אביעזר רביצקי הוא מהאישים הבולטים שמממשים חזון זה , אם כי מעקב אחר...  To the book