|
|
מיכאל רוזנק מהי " תגובה דתית " לאירוע היסטורי שיש בו משמעות יתרה — למשל מלחמת ששת הימים , הטעונה בכל כך הרבה רגשי הקלה , הכרת טובה וחדווה או , להבדיל , אירוע השואה , שטבועה בו אימה מבוכה ויגון ? מהם היסודות החינוכיים המביעים חוויות אלה וכיצד אפשר לפרשם ? מה מקומו ומה שליחותו של המחנך לנוכח מה שהוגדר " ימים גדולים " , הנראים כפותחי שערי האמונה אף לאלה שאינם " דתיים " ? בדבריי להלן אניח שהחוויה והתגובה הראשונית קודמת לעיון תאולוגי , ואף לקביעת " דרך חינוכית " . אפתח , אם כן , בהצגת ארבע התייחסויות מתוך שפע דברי תגובה ופרשנות ראשונית — פיסות דיבור שיש בהן משום פרמטרים לדיוננו . אפרים יעיר , חבר הקיבוץ הדתי טירת צבי , הביע ברשימה נרגשת שכותרתה " ימים גדולים לישראל " את הממד הנסי שהוא ראה בימי מלחמת ששת הימים ואת רגשי התרוממות הרוח שאפיינו את הימים שלאחר המלחמה : במקום שנאת חינם באה אהבת חינם . בגמרא נאמר כי גם הקב "ה כביכול הניח תפילין ומה כתוב בתפילין של הקב " ה : " מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ " גוי אחד ומאוחד ! וכאשר מתאחדים ישראל בארץ כלב אחד אז יקיים הקב " ה את הבטחתו : " ונתתיך עליון ע...
To the book |
|
|