המשפחה כתנאי לפוליטי וכמנוגדת לו

לתפיסת המשפחה כיחידה . לעומת זאת הגישה האורגנית , בדומה לתפיסות של משפט הטבע , מניחה את קיומו של אובייקטיביזם מוסרי ) moral objectivism ) הקודם לכללים ולעקרונות הפוזיטיביים שבאים לידי ביטוי בחוק הקיים . בהתאם לכך המשמעות הפוליטית של המשפחה אף תואמת את הבנת תפקידה הטרום – משפטי כיחידה טבעית . הגישות הפטרנליסטית והאורגנית אף נבדלות בהבנת האינטרס שיש למדינה במשפחה . כפי שראינו לעיל , מנקודת המבט הטרום – ליברלית עניינה של המדינה בקיומה של המשפחה ובשימורה הוא בלתי תלוי ) ולעתים אף מנוגד ) בדאגתה לפרטים החברים במשפחה ובאחריותה להם . בתמונת העולם הליברלית הסיפור הוא שונה . תפיסה פטרנליסטית – מכשירית של המשפחה מתנה את האינטרס שיש למדינה במשפחה במסוגלותה למלא את תפקידה בכל הקשור לפרטים החברים בה , דהיינו במסוגלותה לספק את התנאים , החומריים והרגשיים , לקיומם של הפרטים באופן כללי . במובן הזה מוקד המשמעות הפוליטית של המשפחה נעוץ אפוא בתפקודה של המשפחה בכל הקשור לחבריה הלא בוגרים , בסיפוק התנאים הנדרשים לגידולם ולהפיכתם לבעלי אישיות רציונלית ועצמאית . עניינה של המדינה במשפחה אם כן עומד על מסוגלותה ...  To the book