פרק שני מודלים חלופיים

הדיון שלהלן יעסוק בהרחבה בשלושה מודלים שהוצעו ופותחו במרוצת שני העשורים האחרונים כחלופות מעשיות למתכונת היחסים הנוכחית בין רוב יהודי למיעוט ערבי במדינה , ואלו הם : אוטונומיה ) תרבותית או מוסדית ) , רעיון " מדינת כל אזרחיה " והצעות להסדר דו – לאומי ) בתוך תחומי הקו הירוק או בכל שטח פלסטין המנדטורית ) שעלו כאנטיתזה לססמה המסורתית " שתי מדינות לשני עמים " . הדיון במודלים האלו צבר תאוצה מאמצע שנות התשעים ואילך בעקבות תחושתם של רבים בציבור הערבי כי בה בשעה שמדינת ישראל והרשות הפלסטינית התקדמו בהדרגה לקראת הסדר קבע בין הצדדים , נותר עניינם של אזרחי ישראל הערבים מאחור , וכי למעשה , למעט בתקופת כהונתה של ממשלת רבין – פרס , ממשלות ישראל הבאות הזניחו את הטיפול במצוקותיו של הציבור הערבי , ולא נעשה ניסיון מהותי לשנות את מתכונת היחסים בין המדינה לבין אזרחיה הערבים . יתרה מזו , התחושה היא שבעוד הפלסטינים בשטחים התקדמו לקראת מימוש זכות ההגדרה העצמית שלהם , במתכונת כזו או אחרת , לא חלה שום התקדמות בכיוון זה מבחינת המיעוט הערבי בישראל . למעשה , הביקורת על הרעיון של מדינה יהודית מקורה בהבנה שביטויו המעש...  To the book