הבחינה האמפירית של ההשערות תיעשה על ידי בחינת תהליך הליברליזציה של השוק הפיננסי בישראל . עד מחצית שנות השמונים של המאה הקודמת הייתה המערכת הפיננסית בישראל רחוקה מאוד מקיום התנאים ההכרחיים לתחרות משוכללת . משתי סיבות : ראשית , התערבות עמוקה של הממשלה בכל מגזרי השוק — בשוק הכספים , בשוק ההון ובתנועות ההון הבינלאומיות ; שנית , המבנה האוליגופוליסטי של מערכת התיווך הפיננסי . ג . . 1 מעורבות הממשלה בשוק הפיננסי הממשלה התערבה בכל הפעילויות בשוק — בגיוס הון , בהקצאתו ובקביעת התשואות . הסיבות להתערבות המסיבית היו מגוונות והשתנו במרוצת הזמן . עד 1973 המטרה העיקרית הייתה קידום יעדים חברתיים , כמו אכלוס אזורי פיתוח ומגורים לעולים ולזוגות צעירים ; יעדים כלכליים מועדפים במגזר העסקי , כמו יצוא והשקעות בנכסים קבועים ; וכן הוזלה של עלות מימון הגירעון בתקציב הממשלה . כדי להשיג את יעדיה ניתבה הממשלה חלק מכריע מהחיסכון הפרטי לקופתה באמצעים מנהליים ובמחיר זול יותר מהמחיר שהיה עשוי להיקבע בתנאי תחרות . הממשלה השתמשה בקשת מגוונת מאוד של אמצעים על מנת לשמר את שליטתה בשוק הפיננסי ולהכתיב את סדר העדיפות שלה : ה...
To the book