בין צדיק לעמיר הפרת הפרטיות ותצלומים מבזים ומשפילים בתא כלא וברשות הרבים

לפיכך תוצאה ראויה היא שאת מפרסמי הצילומים ניתן לתבוע בגין הפרת הפרטיות אף אם אין מדובר בתמונות משפילות ומבזות . על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפרסום צילום האסיר בבגדיו התחתונים ( במקרה כזה מובן שאין זה אומר שדין התביעה היה להתקבל מטעם זה בלבד , אלא שהיה מקום לבחון אם ההגנות מתקיימות ) . תא כלא , בוודאי כזה שאינו מסורג , צריך להיחשב אפוא לביתו של האסיר ( ודווקא עוד יותר באשר לאסיר השפוט למאסר עולם ) , ולמעשה למבצרו בכל הקשור להגנה מפני חדירה לפרטיות , ולו לאותם עניינים רגישים הקשורים לכבוד האדם והמציגים את האסיר כחסר שליטה מינימלית על פרטיותו וחייו . בפסיקה אכן נקבע כי חדירה לביתו של אדם נחשבת לקשה מכול , ככל שמדובר בחדירה לפרטיות . כאן במיוחד קיימת פגיעה קשה באוטונומיה של אדם . אמנם אסיר , במעשיו קודם מאסרו הגביל במו ידיו את האוטונומיה שלו , אך אין הצדקה להותירו ללא כל אוטונומיה ושליטה , ולאפשר לכלל הציבור את הגישה לתמונותיו גם במצבים אינטימיים ומוצנעים . כך למשל דבריו של הנשיא ברק , המסכם כמה וכמה פסיקות קודמות בעניין חשיבות שמירת הפרטיות , במיוחד בביתו של אדם : הזכות לפרטיות — כמו הזכות...  To the book