רוב ומיעוט במשנתם של חכמי אשכנז במאה הי"א

אברהם גרוסמן שאלת רוב ומיעוט היוותה אחת הבעיות העיקריות בדיון בשלטון העצמי של קהילות ישראל באשכנז במאות י " ב - י " ג . האם עלתה בעייה זו כבר במאה הי " א ? נחלקו בכך חוקרי תולדות עםדישראל . יש במקורות , המצויים בכתבי יד וטרם פורסמו , משום תרומה חשובה לנושא זה . אחת התקנות המיוחסות לרבנו גרשום מאור הגולה עוסקת בה : ' ואם עושי ' [ ם ] בני העיר תקנת עניים או תקנות אחרות והרוב מתרצים בדבר מן המהוגנים אין האחרי ' [ ם ] רשאי [ ם ] לבטל התקנה ולומר נרד עמכם לב " ד [ לבית דין ] כי אין ב " ד לישב ע " ז [ על זה ] כי הכל הולך לפי ראות טובי העיר כי כן מנהג קדמונים ' . אך יחוסה לרגמ " ה מוטל עדיין בספק ושנוי הוא במחלוקת . מכאן הצורך להיזקק למקורות אחרים . שאלת יסוד בדיון זה היא זהותם של שני חכמים , ' ר ' יהודה כהן בר ' מאיר , ר ' אליעזר בר ' יהודה ' , החתומים על תשובה גדולה שנשלחה אל קהל טרוייש ( , ( Troyes אשר בצרפת הצפונית . שאלת אנשי טרוייש כללה שני עניינים : ( א ) זכותה של קהילה אחת לכוף תקנותיה על קהילה סמוכה ( ' אם יוכלו בני עיר להשביע על בני עיר אחרת ולכופם שם בעירם לכל דבר , אע " פ שהם רחוק...  To the book