המדינה הישראלית על פי השקפת המסורת והדימוקרטיה

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג הרב הרצוג דן ביחס שבין המאפיין התאוקרטי שבמחשבה היהודית לבין המאפיין הדמוקרטי המתקיים בה במקביל . את דיונו הוא פותח בעיון מדוקדק במשמעות המונח ' תאוקרטיה ' , והוא מבחין בין שלטון הכהונה ( הירוארכייה ) לבין שלטון החוק האלוהי ( בלשונו : נומוקרטיה ) . כדי לאשש את טענתו שבישראל אין נוהג שלטון הכוהנים , הוא סוקר את מעמדם של בני שבט הכהונה ביחס למלכות וביחס לתפקידי השיפוט בבתי הדין . במסגרת זו הוא דן במעמדה של ההלכה הקובעת שאין מושחים כוהנים כמלכים , בטיב הביקורת שהפנו חז " ל כלפי מלכות בית חשמונאי , וכן במקומם של בני שבט הלוי בהרכב מערכת המשפט . הרב הרצוג מבקש לסרטט את המבנה הנומוקרטי – דמוקרטי של השלטון היהודי על ידי ניתוח כפל הרשויות המאפיין אותו : בתי הדין מכאן ומנהיגי העם והקהילה מכאן . הוא עומד על מערכת היחסים שבין שתי רשויות אלה : מחד גיסא יש ריבוי עצום של בתי דין הפזורים בכל רחבי הארץ , ואשר אחראים ליישום החוק האלוהי ולהפעלתו . הרב הרצוג מנתח את דרכי בחירת הדיינים , ובעיקר את זהות הגוף הבוחר אותם , ומסיק שלעם תפקיד משני ( אם בכלל ) בבחירתם . מאידך גיסא ישנה...  To the book