|
|
המעבר מאפיזודה פרטית לתופעה חברתית מחייב התבססות על שלוש צלעות : רוחנית , פוליטית ומוסדית . כיום , מעמד הביניים החרדי המודרני נעדר מסגרות אלה , אולם יש התארגנויות מקומיות : רוחניות ( בבתי כנסת בכמה מהיישובים ) , פוליטיות ( בביתר עילית ובבית שמש ) ומוסדיות ( בהקמתם לאחרונה של מוסדות חינוך נוספים ברוח הקבוצה ) . ייתכן שהתנועות הפוליטיות הקיימות יתאמצו להכיל את החרדיות המודרנית . כך או כך , הנהגה כלל – ארצית לחרדים המודרנים אינה נראית באופק בשלב זה , וככל הנראה אף תעורר התנגדות עזה אם תקום . ואולם התרחבות ההנהגה המוניציפלית של החרדיות המודרנית , ופריסתה על פני יישובים רבים , עשויה להביא להקמתן של מסגרות מקומיות חזקות וחשובות , בעלות מכנה משותף , שישמשו תחליף מניח את הדעת להנהגה ארצית נפרדת , וישמרו את החרדיות המודרנית ברמה הארצית בתוך הפוליטיקה החרדית הקלסית . בדרך זו תהפוך הקבוצה לתופעה שאינה תלויה בהנהגה החרדית הקלסית המקומית , אך קשורה לה בפוליטיקה הארצית , וחבריה ימשיכו להיות נאמנים למפלגות החרדיות ומזוהים עם האידאולוגיה החרדית בכל הנוגע לסוגיות הליבה .
To the book |
|
|