ד. השיטה המעורבת במבט השוואתי: סיכום

בשנות התשעים של המאה העשרים היה נדמה כי נמצאה הנוסחה המיטבית לשיטת בחירות מוצלחת , לאחר שנוסף על שלוש דמוקרטיות מערביות אימצו גם דמוקרטיות חדשות במזרח אירופה את השיטה המעורבת ואחרות לטשו עיניהן לנוסחה המשלבת את שני העולמות . אחד המחקרים המקיפים שבדק אם השיטה המעורבת היא היא שיטת הבחירות של המאה העשרים ואחת הגיע למסקנה ששיטה זו מצליחה לתת מענה ממתן לשלושת הקשיים שלפניהם עמדו מדינות רבות : רוביות וחוסר הוגנות בתוצאות הבחירות ( ניו זילנד ); ייצוגיות קיצונית של מפלגות ( איטליה ); פרסונליזציה או ריכוזיות קיצונית ( יפן וונצואלה ) ( . ( Shugart and Wattenberg , 2001 b : 571 בכל אחת מארבע המדינות אומצה השיטה המעורבת לאחר אכזבה משיטת הבחירות שנהגה בה . אף שהסיבות שתרמו לרפורמות האלקטורליות הרבות בתחילת שנות התשעים שנויות במחלוקת , אי אפשר להתעלם מהקולות הרבים ומהדיונים שעוררה הנהגתן גם במדינות אחרות כגון בריטניה , קנדה , הולנד וישראל . ואף על פי כן כבר בשלהי שנות התשעים נמצאו מבקרים לשיטה המעורבת , שהטילו ספק רב ביתרונותיה . אחת הביקורות , זו של סרטורי , טוענת למשל כי השיטה הרובית המעורבת היא ב...  To the book