סיכום

ספרי זה ניתח את מאפייני השיח הקורבני ניתוח ביקורתי ותיאר את הסכנות הנגזרות מבולטותו של שיח זה ומהפיכתו לדרך המלך הפוסט – מודרנית בעיצוב הזהות הקולקטיבית . לאורך כל דפי הספר ניסיתי לחפש את שביל הזהב בין ביקורתיות לאמפתיה . הקפדתי להדגיש שגישתי הביקורתית איננה מבקשת לרגע להשתיק את קול המנוצחים או לעקר את הצורך הכל כך חשוב של דברור והמשגת העוול . כל מתקן עולם המבקש לעשותו למקום טוב וראוי יותר , חייב לאפשר לקולות המושתקים של הקורבנות להביע את מחאתם ואף להתייצב תדיר לצד הנתונים לעוול , לשעבוד , לסבל ולכאב . הניתוח הביקורתי של בולטות השיח הקורבני נבע רק מהרצון לפעול לקידום ההיחלצות ממצב זה . הנחת המוצא של הספר היא שהכמיהה ל " מספר על היד " וסוד הקסם הקורבני גרמו לרבים להיתקע בשלב הקורבני במקום לראות בהמשגת העוול שלב ראשון והכרחי בהפיכה מקורבן לריבון , ביצירת אנשים המבקשים להיות אדונים לגורלם ובבניית קהילה המקבלת אחריות לעיצוב אורחות חייה . אמנם המעבר המבורך להשמעת קולות המנוצחים היה תנאי הכרחי בקידום השאיפה הריבונית , אך ספר זה ביקש להראות שבמובן מסוים הגולם קם על יוצרו . מי שהפנו את הזרקור ...  To the book